"המוסדיים" עדיין לא מעוניינים להשקיע בסטארטאפים ישראליים. אמיר גיל, מנהל ההשקעות הראשי של פסגות גמל: "אנחנו כרגע לא מוצאים את הפתרון איך להשקיע בחברות צעירות בצורה סבירה. אנחנו משקיעים רק בשלב החברה הציבורית".
מאת: מערכת Telecom News, 29.4.14, 18:00

אחת הבעיות שגורעות מצמיחת ההייטק הישראלי היא מחסור גדול בהון מצד הגופים המוסדיים בישראל, כך עלה מדיון במסגרת פאנל בשם "מקורות מימון חדשים להייטק הישראלי", שהתקיים היום (29.4) בכנס ההייטק ה-9 מהון סיכון להון סיכוי, שקיימו פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט יחד עם קבוצת לוצאטו.

אמיר גיל, מנהל הההשקעות הראשי של פסגות גמל: "אנו משקיעים המון בהייטק, אולי לא מהסוג שפה מדובר עליו יותר. המשקיעים המוסדיים משקיעים בחברות נהדרות, סחירות בוגרות כמו נייס ומלאנוקס. נכון, אנחנו לא משקיעים לאחרונה ולאחרונה במובן הרחב בסטארטאפים. כסף, שמיועד להון סיכון, לא מגיע ישירות מגוף מוסדי אלא עובר דרך קרנות השקעה בתחום. אנחנו כרגע לא מוצאים את הפתרון איך להשקיע בחברות צעירות בצורה סבירה. אנחנו משקיעים רק בשלב החברה הציבורית".

עמיחי בומבך, מנהל  מחלקת המחקר של מנורה מבטחים: "אנחנו מנהלים את קרן הפנסיה הגדולה בישראל. מאוד מתאימות לנו השקעות לא נזילות היכולות לתת תשואה מאוד טובה. יש מספר חברות הייטק, שאנו משקיעים בהן בצורה ישירה אבל יחסית מדובר בהשקעות קטנות. ההשקעות שלנו מורכבות מ-3 חלקים: השקעות ישירות בחברות,  קרנות השקעות וחברות בבורסה. כשאנחנו מסתכלים על הקרנות כדי להשקיע בקרנות אנחנו צריכים, שהקרנות תהיינה מוטות תשואה ולא מוטות דמי ניהול. אנו מחפשים השקעות המחפשות תשואה. הבעיה שלנו היא, שההשקעות הן מוטות דמי ניהול. אנחנו לא רואים מספיק אקזיטים, גם לאלה, שאנחנו רואים, למשל וויז, יש אקזיט של מיליארד דולרים לעומת ווטסאפ שנמכרה ב-19 מיליארד דולרים".

גדי מזור, אחד מהיזמים והשותפים בקרן OurCrowd: "חברה מגיעה אלינו ואנחנו עושים תהליך. היא עולה לרדאר שלנו, שפתוח היום בפני כ-4000 משקיעים. הם מקבלים יכולת להשקיע 10,000 דולרים בחברה יחד איתנו. הדבר המעניין הוא, ש-80% מהכסף המושקע כיום מגיע מאנשים, שמעולם לא השקיעו עד היום בהייטק. אנשים מקבלים את היכולת להשקיע בהייטק בצורה בטוחה יחסית. עד היום לא איפשרו השקעה בהיקף יחסית נמוך של 10,000 דולרים. נכון להיום אנחנו 30 אנשים באותו גוף. אין לנו מחויבות מראש. אין קריאה לכסף מראש. כל משקיע שם את כספו בהתאם לחברה".

בועז דינטי, שותף מנהל בקרן EVERgreen:: "אנו חושבים, שכל המערכת תומכת היום ביצירת חברות גדולות ולא בריצה לאקזיטים מהירים. בישראל נכון להיות אין אף קרן הממוקדת בשלב הצמיחה של החברות ואני חושב, שאנו נותנים את המענה. צריך לזכור, שאותן חברות עדיין זקוקות להמון הון כדי לצמוח. כל הכסף, שגייסנו בשלב זה, הגיע מפמילי אופיסס בעולם ואותם מוסדות מאמינים בהייטק הישראלי. זה שלב, שהוא פחות מסוכן ובהתאם גם התשואות. גודל הקרן שלנו היא כ-120 מיליון דולרים".

יוסי מולדבסקי, אנג'ל, יו"ר חברת ההשקעות Plus Ventures: "אני מייצג את הצד של ההשקעות הצעירות והמוקדמות. בעולמות שלנו יש המון כסף והמון משקיעים בשלבים הראשונים. בעולם שלנו יש אפילו יותר מדי כסף. סטארטאפ טוב בשלבים הראשונים מצליח לגייס כסף. הכל עניין של שווי. רוב הכסף המושקע בסטארטאפים מגיע מחו"ל. בשלב היותר מתקדם הרבה יותר קשה לקבל כסף כי החברות צריכות להראות, שעמדו ביעדים, להראות, שהצליחו להגיע לאן שהצהירו בתוכנית העסקית, שבנו בתחילה".

יהל זילכה, שותף מנהל בקרןMagma Venture Capital  המתמחה בתחום של ICT: "היינו שמחים אם היו באים יותר יזמים מתחום המוליכים למחצה. לנו היו הצלחות גדולות בתחום המוליכים. אנו בתחום הנקרא Early Stage – First Round . מדובר בסכומי השקעה של 1.5 מיליון דולרים עד 8 מיליון דולרים. השלבים היותר מוקדמים הם SEED ו-PRE-SEED, שהם חצי מיליון עד מיליון דולרים. אני חושב, שהיום אין בעיה ממש בשלב המאוחר יותר הנקרא Later Stage. כלומר, חברה, שצריכה לגייס 15 מיליון דולרים. אמרתי, שיש היום יובש אדיר ואנחנו רואים את זה בכך, שקודם כל כמות מאוד גדולה של יזמים טובים מגיעה ולא מצליחה לגייס".